דף הבית » מאמרים ומחקרים בתחום הכירורגיה הפלסטית » ניתוח מתיחת בטן עליונה (Tensioned Reversed Abdominoplasty)

ניתוח מתיחת בטן עליונה (Tensioned Reversed Abdominoplasty)

מתיחת בטן עליונה תוארה לראשונה ב-1942 ע"י ת'ורק (1), אך עד לא מזמן נחשבה לשיטה פחות טובה מבחינה אסתטית (2). מחקרים רבים בשנים האחרונות ניסו לבחון את יעילות הניתוח ומצאו כי השיטה בטוחה, עם פחות סיבוכים ומקנה תוצאות משמעותיות בעיצוב הבטן (3), בייחוד בשיטה ניתוחית הכוללת הידוק של העור למעטפת השרירים בקדמת הבטן (4-6). במחקר מ-2009 המתואר בהמשך, נבחנה השאלה האם בבחירה מדוקדקת של החולים, שיטת ה-reversed abdominolasty יעילה(7)?

שיטת ה-reversed abdominolasty

הטכניקה הניתוחית כוללת חתכים דו צדדיים בקפל התת-שדי (אזור שיעזור להסתיר את הצלקות). בקבוצת מחקר ראשונה (12 מנותחים) שלה עודפים משמעותיים – החתכים נפגשים בקו האמצע לחתך אחד מתמשך בצורת M, ובקבוצת השניה (6 מנותחים) בה עודפי העור היו פחותים – הספיקו 2 חתכים נפרדים בקו הקפל. לאחר מכן מפרידים בין שכבת העור השטחית ובין שרירי הבטן, כאשר במתיחת בטן עליונה ההפרדה נעצרת בקו הטבור ואף לפני כן, כתלות בכמות העור העודף. בהמשך מהדקים את שרירי הבטן עבור מראה מוצק יותר של הבטן. את העור העודף חותכים, והעור הנותר נמתח כלפי מעלה ונתפר.
בחירת החולים במחקר נעשתה לפי תלונות של עור רופף בעיקר בחלק העליון של הבטן או חולים שמועמדים לעבור שאיבת שומן ובאזור בטן עליונה עתידים להישאר עודפי עור. כמו כן, החולים המועדפים לניתוח מסוג זה הינם חולים עם צלקות נרחבות באזור הקפל התת-שדי, בסיס שד רחב או תוצאות לא מספקות מניתוח מתיחת בטן קודם. את הניתוח לא מומלץ לבצע בחולים עם היסטוריה של צלקות מעובות וקלואידיות מאחר ואזור הניתוח הוא מלכתחילה מועד לצלקות מעובות.

תוצאות המחקר

בקבוצה הראשונה היו 2 מקרים של תוצאות לא אופטימליות, אחת מכריתה לא מספקת ושניה מכריתה לא סימטרית של העור העודף. בקבוצה השניה 2 חולים נותרו עם עודף עור בבטן עליונה, כנראה עקב הפרדה לא מספקת בין העור לבין שרירי הבטן או שיוך לא נכון לקבוצת הניתוח. לא נמצאו סיבוכים של צלקות מעובות, בעיות כלי דם או סרומות (הצטברות נוזלים באזור הניתוח).

מסקנות המחקר

לפיכך, אם מתאימים את השיטה למטופל הנכון ניתן למצוא יתרונות רבים, כגון היכולת להסתיר את הצלקות בקפל השד, פחות סיבוכים מבחינת כלי הדם השטחיים בגלל שבטן עליונה פחות מועדת לכך, אין חיתוך של הטבור ממקומו, ניתן להשלים בשאיבת שומן או אבדומינופלסטיה קלאסית מינימלית במקרה שקיימים גם עודפי עור בבטן תחתונה ולא להיכנס לניתוח בטן נרחב על כל הסיכונים שלו. בנוסף, התפרים נעשים באופן מתמשך ולכן חלוקת המתח על הבטן המתוחה טוב יותר והתוצאה הסופית מועדפת.

לפרטים נוספים על ניתוח מתיחת בטן לחצו כאן

רפרנס:
1)    Avelar JM. Upper abdominoplasty without panniculus undermining and resection. In: Avelar JM, ed. Abdominoplasty: Without Panniculus Undermining and Resection. São Paulo: Hipócrates, 2002.
2)    Hakme F, Freitas RR, Souza BA. Historical evolution of abdominoplasty. In Avelar JM, ed. Abdominoplasty: Without Panniculus Undermining and Resection. São Paulo: Hipócrates; 2002.
3)    Halbesma GJ, van der Lei B. The reverse abdominoplasty: A report of seven cases and a review of English-language literature. Ann Plast Surg. 2008;61:133–137
4)    Baroudi R, Ferreira C. Seroma: How to avoid it and how to treat it. Aesthet Surg J. 1998;18:439–441.
5)    Pollock H, Pollock T. Progressive tension sutures: A technique to reduce local complications in abdominoplasty. Plast Reconstr Surg. 105:2583–2586, 2000
6)    Pollock T, Pollock H. Progressive tension sutures in abdominoplasty. Clin Plast Surg. 2004;31:583–589, VI.
7)    Deos, Mauro F. M.D.; Arnt, Ricardo A. M.D.; Gus, Eduardo I. M.D. Tensioned Reverse Abdominoplasty. Plast&Reconstr Surg. Issue: Volume 124(6), December 2009, pp 2134-2141